שר האוצר משה כחלון: “המסר מהכנס השנתי הוא מאוד ברור: אי ודאות אינה טובה לכלכלה. תקופה מתמשכת של חוסר ודאות פוליטית עלולה לפגוע בכלכלת ישראל, דווקא בתקופה לא פשוטה בכלכלה העולמית.”
הנגיד פרופ’ אמיר ירון: “מהשיח הכלכלי העולמי עולה כי המדיניות המוניטרית בעולם צפויה להיוותר מרחיבה לזמן ממושך, ושנדרשת במקביל מדיניות פיסקלית אחראית ותומכת צמיחה, כדי לאפשר לכלכלות להתמודד עם האתגרים השונים לצד ההזדמנויות השונות.”
בסוף השבוע האחרון התקיים בוושינגטון הכנס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. המשלחת הישראלית, בראשות שר האוצר, משה כחלון, ונגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, השתתפה באירועים העיקריים בכנס וקיימה מספר רב של פגישות עם קובעי מדיניות בכלכלה העולמית ועם גופים פיננסיים בינלאומיים מהמגזר העסקי.
על המשלחת נמנו גם מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד, ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל אנדרו אביר, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, מנהל רשות המסים ערן יעקב וכן בכירים נוספים מבנק ישראל וממשרד האוצר.
המשלחת קיימה פגישות משותפות עם שר האוצר הבלגי, מר Alexander De Croo, ועם הדירקטור שעומד בראש קבוצת המדינות בה חברה ישראל בקרן במטבע הבינלאומית, מר Anthony De Lanoy, ונגיד הבנק המרכזי של בלגיה מר Pierre Wunsch.
משלחת משרד האוצר נפגשה בין השאר עם נשיא ושר האוצר של שוויץ מר Ueli Maurer ושר הכלכלה מר Guy Parmelin, עם שר האוצר ההולנדי מר Wopke Hoekstra, שרת האוצר הנורווגית הגברת Siv Jensen והכלכלנית הראשית של הבנק העולמי Penny Goldberg.
שרי האוצר איתם נפגש השר כחלון התעניינו בעיקר באימוץ הטכנולוגיות הישראליות בסייבר בדגש על הגנת המערכות הפיננסיות של המדינות. עם המשלחת השוויצרית הוחלט לקיים מפגש משותף של משרדי אוצר בתחילת 2020 בנושא הזה. המשלחות של נורווגיה ובלגיה התעניינו בתרגיל של מתקפת סייבר על המדינה שנערך בישראל בפברואר האחרון. סוכם שיוקמו צוותים משותפים משני הצדדים שיעבדו בשיתוף פעולה לטובת למידה.
נושא נוסף שעלה בשיחות הוא חידוש הסכמי הסחר מול המדינות. הסכמים אלה נחתמו בשנות התשעים כשכלכלת ישראל היתה מוכוונת ייצוא סחורות, אך כיום ייצוא השירותים מישראל גדל משמעותית, מה שמחייב הסכמים חדשים שעוסקים בפתיחת חסמים והתאמת רגולציה.
המשלחת קיבלה סקירה כלכלית עולמית מהכלכלנית הראשית של הבנק העולמי, פרופ’ פני גולדברג. הסקירה עסקה בתחזיות הצמיחה העולמיות על רקע אי הוודאות סביב מאבקי הסחר. הכלכלנית הראשית ציינה שמדינות מגיעות אליה ואומרות לה, “אנחנו רוצות להיות ישראל, להיות מדינות טכנולוגית.” מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד הזמין משלחת מטעם הבנק העולמי לישראל כדי שיכירו את הטכנולוגיות שיש למדינה להציע בתחומי החקלאות, המים והסייבר שדרושות לאותן מדינות.
משלחת בנק ישראל נפגשה בין השאר, עם נגידים ובנקאים מרכזיים בכירים ועם משלחות של הבנקים המסחריים החשובים בעולם ובתי השקעות זרים המשקיעים בשוק ההון בארץ. הם ממשיכים להתרשם מהנתונים הטובים של המשק הישראלי. במסגרת השיחות הסבירה המשלחת על השינויים במדיניות המוניטארית בחודשים האחרונים לאור התגברות הסיכונים שמקורם בהאטה במשק העולמי ומלחמת הסחר. המשלחת פגשה גם את מנהלי ההשקעות המבצעים עבור בנק ישראל את ניהול תיק המניות של יתרות המט״ח כהכנה לדיונים על ההקצאה השנתית עבור שנת 2020.
שר האוצר, משה כחלון:
“המסר מהכנס השנתי הוא מאוד ברור: אי ודאות אינה טובה לכלכלה. כלכלת ישראל נמצאת במקום טוב ביחס לאתגרים הכלכליים שעומדים בפני העולם כולו בימים אלו, אך כל זה עלול להיות בסכנה. ההצלחה של כלכלת ישראל בשנים האחרונות, היא רבות בזכות הוודאות והיציבות שהיתה במערכת הכלכלית והפוליטית. תקופה מתמשכת של חוסר וודאות פוליטית עלולה לפגוע בכלכלת ישראל, דווקא בתקופה לא פשוטה בכלכלה העולמית.
כלכלת ישראל הפכה לשם נרדף לכלכלה מוצלחת ופורצת דרך בזירה הטכנולוגית הבינלאומית. יותר ויותר מדינות רוצות לחזק את שיתוף הפעולה עם ישראל כדי להעמיק את הידע שלהם בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית וטכנולוגיות נוספות. השותפויות האלו הן הכיוון אליו צריכה ללכת כלכלת ישראל בשנים הקרובות, ובהובלה נכונה ואחראית, נלך ונרחיב את השותפויות הללו.”
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון:
“מהדיונים והפגישות עולה כי הערכת המצב השתנתה לרעה, והתחזיות השונות לצמיחה של מרבית המשקים ולסחר העולמי הופחתו. בדיונים הודגשה גם העובדה שאי הוודאות הכלכלית הגבוהה, ובמיוחד זו הקשורה למלחמת הסחר והברקזיט, מהווה נטל על הסיכוי לשיפור בהתפתחויות הכלכליות. הדיונים עסקו גם בתמורות והשינויים הטכנולוגיים והשפעתם על עולם הבנקאות והפיננסים, מה שמייצר הזדמנויות רבות שלצדן סיכונים אותם יש לנהל באחריות.
מהשיח הכלכלי העולמי, כפי שהוא השתקף בכנס השנה עולה כי המדיניות המוניטרית בעולם צפויה להיוותר מרחיבה לזמן ממושך, ושנדרשת במקביל מדיניות פיסקלית אחראית ותומכת צמיחה, כדי לאפשר לכלכלות להתמודד עם האתגרים השונים לצד ההזדמנויות השונות. התובנות הללו נלקחות בחשבון על ידי בנק ישראל בעיצוב מדיניות המוניטרית והמלצות המדיניות לממשלה”.
